כמה ערעורים מתקבלים ועל איזה שופט? בדקנו

הנהלת בתי המשפט לא עוקבת, אבל מבדיקה של 800 תיקים אזרחיים בבתי משפט מחוזיים בארץ מעלה שכחצי מהערעורים הניבו פרי למי שהגיש אותם. עוד בפנים: רשימת השופטים ומספרי הערעורים עליהם שהתקבלו

מאת אבי דוביצקי

רועי, שהיה אז בן 29, הלך להתאמן בחדר כושר בתל אביב ושוכנע להשתתף בתחרות הורדת ידיים. זה נגמר בפציעה, נכות לצמיתות ותביעה. אחרי שלוש וחצי שנים של דיונים מפרכים והוצאת אלפי שקלים, קבע השופט ד"ר עמי קובי כי רועי זכאי לפיצוי של 100 אלף שקל, אבל גם שרועי היה אמור לבדוק את הסיכונים שבתחרות, ולכן הפחית את הסכום ל-70 אלף. הוא לא ויתר, ערער - ובבית המשפט המחוזי נפסק שיקבל עוד 38 אלף שקל.

מרבית התביעות מסוג זה נדונות בבתי משפט שלום שעמוסים באלפי תיקים, ושופטיהם נדרשים לזרז הליכים. אזרחים ולעתים גם עורכי דין נוטים לחשוב שהסיכוי לזכות בערעור נמוך ואין טעם להשקיע את סכום האגרה (כ-1,100 שקל) ולהפקיד פיקדון, גבוה הרבה יותר. אבל מה באמת אומרת הסטטיסטיקה על ערעורים בתיקים אזרחיים? כמה מהם מתקבלים ועל אילו שופטים? מערכת בתי המשפט לא יודעת בעצמה, אך מבדיקה שלנו עולה שמדובר בכ-50 אחוזים (49.8%).

איך בודקים? אנחנו ניסינו לעשות זאת בדרך הבאה: סרקנו אחד-אחד באמצעות מערכת "נט המשפט" את כל התיקים האזרחיים שנידונו בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ (ע"א – ערעור אזרחי), בתקופה שבין 1 בנובמבר 2012 ל-31 במאי 2013, בפני דן יחיד והרכבים. בסך הכול כ-800 תיקים, שלא כוללים תיקים פליליים, תיקי משפחה וערעורי ועדות, וכן תיקים חסויים (כאלו יש בודדים במערכת האזרחית).

לצורך הבדיקה, ערעור שהתקבל נחשב כפסיקה שבה שונתה ההחלטה המקורית של בית משפט השלום לטובת המערער. לרוב זה קורה בדרך של פשרה, ולעתים אף מבוטל פסק הדין הראשוני. אין בכך כדי לקבוע ששופט שכל הערעורים עליו התקבלו בפרק הזמן הזה בהכרח בעייתי, או להיפך, אבל המידע - שדומה לו כלל לא נאסף עד היום - ראוי לבחינה. לחצו לקובץ האקסל שמרכז את נתוני הבדיקה.

בחלוקה לבתי משפט נראה שהשונות לא רבה יחסית:

  • בצפון (נצרת) התקבלו 52% מהערעורים האזרחיים
  • בחיפה 51%
  • בתל אביב 54%
  • בירושלים 47%
  • במרכז (לוד) 50%
  • ובדרום (באר שבע) 46%

על אילו שופטים התקבלו יחסית הרבה ערעורים ועל אילו אף אחד? ברשימה שתוכלו למצוא כאן, ומתבססת על הבדיקה שלנו בתאריכים ובמגבלות שהוזכרו, מופיעים השופטים שבתקופה זו נדונו לפחות שלושה ערעורים על פסיקותיהם.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה לכתבה: "ספק רב בעינינו אם ניתן להסיק מסקנות מטיוטת הכתבה אשר נשלחה אלינו. למיטב ידיעתנו הכותב לא פנה וממילא לא קיבל נתונים מלאים ומספקים מגורם מוסמך במערכת המשפט בכדי שיהיה בידיו את מלוא חומר הגלם הדרוש לצורך הכתבה. הסטטיסטיקות המפורטות בטיוטת הכתבה אינן מוכרות למערכת בתי המשפט, לא ברור מהיכן נלקחו הנתונים ומידת דיוקם לפיכך מוטלת בספק. מן הסתם לא הובאו בחשבון תיקים חסויים או כאלה המתנהלים בדלתיים סגורות ורק מסיבה זו נראה כי אין מדובר בנתונים מהימנים. כן לא ידוע לנו מהי ההסמכה המקצועית של הכותב לביצוע בדיקות סטטיסטיות כמוצג בכתבה מטעמו".

חשוב לציין כי הכותב פנה בבקשה לפי חוק חופש המידע להנהלת בתי המשפט לקבל את הנתונים האלו אך נענה שאין להם אפשרות להפיק לפי פלח זה, כמו כן צוין שתפקודם של השופטים נמדד בדרך של מלאי תיקים פתוח ומשך הטיפול בתיק אך גם נתונים אלו סירבה הנהלת בתי המשפט לחשוף.

מלשכת שרת המשפטים ציפי לבני נמסר כי הנושא כולו נמצא באחריות הנהלת בתי המשפט. בלשכת עורכי הדין דווקא אמרו שהם מוצאים לנכון לבקר ולפקח על התנהלות השופטים וביקשו להזכיר את המשוב שמילאו בעבר עורכי הדין. בכלי זה נעשה שימוש עד לאמצע העשור הקודם, אז הוא הופסק בלחץ השופטים.

להורדת קובץ הנתונים המלא


המידע בעמוד זה ניתן לנו באדיבותו של הכתב אבי דוביצנקי, אשר במשך כחצי שנה טרח וערך את המחקר אודות מספר הערעורים המתקבלים אודות השופטים. זאת עשה עבור גוף תקשורת גדול ומוכר בישראל, אשר לצער הציבור, חשש לבסוף לפרסם את הנתונים. גם פניות הכתב אבי דוביצקי אל גופי תקשורת אחרים, למען יפרסמו את המידע, לא צלחו.